בן שושנה ואליהו. נולד בשנת תרפ"ו (1926) בפתח תקוה, וסיים את לימודיו בבית-הספר "נצח ישראל" שבעיר. משה, שהיה בן בכור במשפחתו, הבין שהוריו מתקשים לפרנס את ששת ילדיהם, וביקש לעזור להם. הוא התקבל לעבודה בקולנוע "היכל" ואת חלקה הגדול של משכורתו נתן להוריו כדי לסייע בפרנסת המשפחה. מוישלה היה נער בעל חוש הומור והרבה לכתוב שירים הומורסיטיים ובדיחות. כמו כן הצטיין בספורט, בעיקר במשחק הכדורגל.

כשהיה בן חמש-עשרה, זייף את גילו האמיתי, והתגייס לצבא הבריטי עם שני חבריו מילדות. שלושתם הוצבו ליחידת הנהגים "יעל" (יחידה עברית להובלה) - 462. משה ניצל מאסון האונייה "ארינפורה", שהפליגה למלטה וטובעה על-ידי מטוסי אוייב, משום שהיה מאושפז בבית- חולים באותה עת. כששוחרר מבית-החולים, נשלח לאיטליה ושימש שם כנהג. ביום ב' באדר תש"ה (15.2.1945) נפצע משה בתאונת דרכים, מת מפצעיו, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הבריטי בפירנצה. הניח אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים.

שמו הונצח בספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי, ב"ספר השנה של העיתונאים" תש"ו ובספר "כובשים ובונים" בעריכת ז. יואלי וא. ש. שטיין.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
משה (מוישלה) זק (Zack Moshe), מספר אישי בריטי PAL/31162, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1942. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי - נהג. בהמשך הועבר ליחידה Jewish Brigade Group. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי FLORENCE WAR CEMETERY, איטליה. מיקום הקבר: VIII. J. 8.